סל-שרפרף

במסגרת פרוייקט התיבה בגלריה נווה שכטר. היה צורך להכין כיסאות שאנשים ישבו עליהם בזמן שהם מגיעים לשיחה/ ביקור בגלריה. לשם כך החלטתי להכין שרפרפים שהם למעשה סלים הפוכים.

כשאני מתחיל פרוייקט חדש, אני תמיד מעדיף להתחיל מפשוט ומשם להמשיך ולהשתכלל. התחלתי מסל עגול עם דופן ישרה שקלוע מסנסנים. בתוכו בניתי שלד עץ כדי שיהיה אפשר לשבת עליו כשרפרף. סל קלוע הוא לא חומר מספיק חזק כדי שישבו עליו. לכן כדי שהוא לא יקרוס צריך להכין שלד פנימי שיתמוך בסל.
משם עברתי לסל דומה אבל יותר גבוה ואז קלעתי סל אליפטי עם דופן מתעגלת.

אלו היו הניסיונות הראשונים. הקליעה כאן היתה פשוטה, והאתגר היה איך לבנות את השלד הפנימי שתומך בסל בזמן ישיבה עליו. מכאן המשכתי לסל רביעי שקלעתי שהוא בצורת אגס. ומשם לסל מוארך עם בסיס עץ קטן למעלה וסיממתי בסל פיטריה. שני הסלים האחרונים הם עם קליעה מתפתלת ולא סימטרית (כמו בסל עגול). בשלושת הסלים האלו כבר היה קצת אתגר קליעתי וגם בניית השלד הפנימי התומך היה יותר מורכב.

כדי להמשיך לקלוע סלי-שרפרף יותר מופשטים ועוד פחות סימטריים. הייתי צריך כבר לבנות שלד פנימי מברזל. ויתרתי, כי האמת שאין לי מספיק ניסיון בעבודה עם ברזל ולכן ויתרתי. אבל כדי לא לברוח לגמרי החלטתי לבנות 2 מושבים עם שלד מברזל, שהצורה שלהם פשוטה – הן מבחינת הריתוך בברזל והן בהיבט הקליעה. הם נראים קצת כמו כיסא ים והם נוחים מאוד במיוחד כי יש להם גם משענת לגב.