בויקיפדיה – 'ערבסקה' מוגדר כמוטיב עיטורי מופשט של קווים וצורות החוזרים כדגם. לרוב מדובר בעיטור השזור זה בזה והיוצר תבנית גאומטרית.
ערבסקה – אלו אריחים דקורטיביים המקובלים בתרבות המוסלמית לקישוט מבנים וקירות.
כדוגמת התמונה הזו שצילמתי במוזיאון האסלם :

אז למה פתחתי בסיפורי ערבסקה?
כי לאחר שיצרתי מודלים רבים בתלת מימד לקליעה של מנדלות וצורות גאומטריות. שכל מודל מהם הוא יחידה עצמאית. החלטתי לנסות לקחת את אחד המודלים ולנסות להפוך אותו למודל שאפשר לשכפל. כך שאם נשים כמה מודלים אחד ליד השני מרחב הקליעה ילך ויגדל. כמו אריחי ערבסקה.
האמת שהיה לי מזל, כי כבר בבדיקה הראשונית, במודל השני שניסיתי גיליתי שהוא מתאים. ושבקלות ניתן לעשות לו שינוי שיתאים להיות "אריח ערבסקה".
לאחר פיתוח המודל, התחלתי לבדוק כדי לראות שזה באמת עובד.
הניסיון הראשון היה עם 2 מודלים צמודים. (כאן לא השקעתי בבחירת הצבעים – כי זה היה רק לניסיון) אבל זה נתן את האישור הראשוני שהרעיון יכול להתגשם:

אחרי שראיתי שזה עובד. המשכתי עם מספר גדול יותר של תבניות צמודות. ניסיתי עם 3 מודלים צמודים:

ואחר כך קלעתי עם 5 מודלים צמודים:

ובהמשך קלעתי מרובע של 4 מודלים (2X2) :

האפשרויות האינסופית של תוספת מודלים אחד ליד השני, פותחת חלון רחב ליצירה ועיצוב. כמו: קליעת קישוט גדול לקיר שמורכב מצירוף של כמה שבלונות יחד ליצירה אחת גדולה. אפשר לעשות פס ארוך קלוע לאורכו של כל החדר- הוא יכול להיתלות שוכב – מאוזן או עומד – מאונך. אפשר כמובן ליצור תמונה המורכבת מכמה פסים מקבילים המונחים זה ליד זה. או מקבץ של מלבנים וריבועים שיוצר יחידה אחת שלמה. חשבתי גם שאפשר לקלוע אותיות וכך לקבל מילה.
מספיק לשנות מעט את הצבעים בדוגמה הפנימית (במודל) כדי שמצד אחד כל יחידה תראה שונה מעט מהאחרים ומצד שני עדיין לכולם תהיה שפה עיצובית דומה.


