תערוכה – "יצירה במלחמה" , עפרה.

בסוף ינואר 2024 נפתחה בעפרה תערוכה בעקבות המלחמה – "יצירה במלחמה". התושבים הוזמנו להביע את עצמם סביב נושא המלחמה. כל אחד יצר בדרכו, מי בציור, בפיסול, בשירה, בצילום, בנפחות, היו גם מייצגים אומנותיים  ואף זכינו בהופעה של פואטרי סלאם.

מלחמת חרבות ברזל, תפסה אותי כמו אחרים בהפתעה גמורה. אני אישית בחודש הראשון הייתי בהלם ולא יכולתי ליצור כלל. בהתחלה הצלחתי לקלוע קצת במידה וזה לא דרש חשיבה מיוחדת. רק לאחר חודשיים לערך, הרגשתי שהלב שלי משתחרר ואני יכול להתחיל לחשוב גם על דברים אחרים.

מחשבות שונות עלו בתוכי, לגבי מה להכין ולהציג בתערוכה, והדברים "התבשלו" בתוכי עם הזמן. החלטתי להציג סלים הרוסים ומפורקים, שיבטאו את הפירוק וההרס. לשם כך גזרתי ופירקתי מספר סלים ואף שרפתי מגש (מתברר שסנסנים לא נשרפים בקלות). המלחמה הזו הביאה לפירוק והרס לא רק ברמה הפיזית הפשוטה כפי מה שכולנו ראינו בעוטף עזה, אלא גם ברמה הפנימית.

המיצג שלי בתערוכה:

הטקסט שמלווה את המיצג בתערוכה בעקבות המלחמה:

פֶּ֨ן־תַּשְׁחִת֔וּן וַעֲשִׂיתֶ֥ם לָכֶ֛ם פֶּ֖סֶל תְּמוּנַ֣ת כׇּל סָ֑מֶל

תַּבְנִ֥ית זָכָ֖ר א֥וֹ נְקֵבָֽה

תַּבְנִ֕ית כׇּל בְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בָּאָ֑רֶץ

תַּבְנִית֙ כׇּל צִפּ֣וֹר כָּנָ֔ף אֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּף בַּשָּׁמָֽיִם

תַּבְנִ֕ית כׇּל רֹמֵ֖שׂ בָּאֲדָמָ֑ה

תַּבְנִ֛ית כׇּל דָּגָ֥ה אֲשֶׁר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ

תבנית חיים

תבנית חשיבה

תבנית רעיונית

תבנית תגובה

תבנית חינוכית

תבנית ערכית

תבנית התנהגות

תבנית הנהגה

תבנית יופי

תבנית אלוהית

תבנית בריאות

תבנית מלחמה

דברים שאמרתי בפתיחה:

המלחמה העלתה את נושא הקונספציה לדיון ציבורי, דיונים רבים התנהלו ועדיין מתנהלים בתקשורת ובפוליטיקה – על כל סוג של קונספציה שהביאה למלחמה הנוכחית.

מהי בעצם קונספציה? קונספציה היא מערכת של עמדות, רעיונות, נורמות ותפיסות המנחות את האדם ביחסו לעולם. לכל אדם יש עמדה ותפיסת עולם על כל נושא בחיים. זה טוב שלאדם תהיה דיעה, כך שקונספציה כשלעצמה היא בסדר.

הבעיה מתחילה כאשר יש חוסר התאמה בין הקונספציה למציאות.

חוסר ההתאמה הזה, נובע מקיבעון וחוסר גמישות.

לשילוב של תפיסת עולם עם קיבעון – אני קורא תבנית. תבנית – היא דפוס פעולה או נטייה אנושית רגילה להכניס כל דבר למגירה וקטלוג, זה צורת התמודדות עם המציאות, שרובנו מכירים.

הבעיה עם תבניות היא- שהן חוסמות ומצמצמות את המפגש של האדם עם החיים (כי לכל מציאות הוא מאמץ דפוס תגובה ישן).

אנו בתקופה שהמון תבניות נשברות: התבניות הפוליטיות נשברות וברור שהמפה הפוליטית הולכת להשתנות, היחס למדינה של קבוצות שונות, ואף תבניות חשיבה והתנהגות יומיומית שלנו כפרטים.

כאשר המציאות מאלצת אותנו לשבור תבניות ולעשות שינוי – זה כואב ואף כואב מאוד.

מצד שני חשוב לזכור, שכשתבניות נשברות, יש גם יותר גמישות ויותר אויר ואור שיכולים להיכנס פנימה לתוך המציאות ולאפשר שינוי וחיים חדשים שלא הכרנו עד כה.