סל, טנא, כלכלה, כפיפה… ועוד שמות רבים

קליעת סלים היא מלאכה קדומה בת אלפי שנים. הסלים היו חלק בלתי נפרד מכלי הבית, ועזר במלאכות שונות ובמסחר. בסביבת מגורי האדם תמיד היו עשבים וענפים  שגדלו בר ויכלו לשמש לקליעת סלים או להכנת חבלים שמהם קלעו את הסלים. עם התפתחות התרבות האנושית האדם למד לייצר סלים לשימושים רבים ולכל סוג של סל הוא קרא בשם שונה. שמות הסלים הרבים מראים על נפוצות השימוש בסלים בעבר.

במאמר זה אעבור על מגוון השמות של הסלים וכיצד הם נקראו בכתובים היהודיים בכל דור ודור. אתחיל מביטוים בתורה ועד לאזכורים בתלמוד.

בתורה אנו מוצאים שני ביטויים המייצגים סל : סל וטנא. בכל האזכורים הסל והטנא הם כלים הקשורים למזון. לדוג': "הבשר שם בסל", "הלחם אשר בסל", "סל מצות", והטנא קשור לביכורים.
אבל אין התייחסות בכתובים לחומר שממנו עשוי הסל. (כל התייחסות מעין זו – היא פרשנית ומאוחרת).

בנביאים אנו מוצאים ביטוי נוסף והוא כלוב.

במשנה – שנערכה ונכתבה בארץ ישראל לאחר חורבן בית שני, אנו מוצאים ביטויים רבים ושונים לסלים. המשנה היא התחלת הכתיבה והפירוט של הדת והחוק היהודי, יורדת לפרטים קטנים ולכן מתייחסת לכל מיני סוגי הסלים ונותנת את הדין הקשור אליהם בהקשרים דתיים שונים. בכך חושפת המשנה בפנינו את עושר הסלים שהיה בתקופתם.
חשוב לציין שהמשנה למשל היא סיכום של לימוד  בעל פה של כ-200 שנה. כל שפה עוברת שינויים והתפתחות עם הזמן וגם זה כשלעצמו מעשיר את שמות סוגי הסלים.

התלמוד הבבלי – שהוא המשך הפיתוח הלימודי של המשנה, מתייחס מצד אחד למשנה אבל מוסיף מצידו עוד שמות סלים נוספים, שכפי הנראה היו מקובלים בבבל.

וכך אנו מקבלים אוסף של ביטויים לסלים שמקורם נובע משפות רבות שאיתם היה העם היהודי במגע, כמו מהשפה היוונית, הרומית, הלטינית, הארמית וגם הערבית. אינני בלשן ולכן לא אכנס לשורשי המילים.

שמות של סלים מהמשנה, עם האזכור מהטקסט במשנה:

קלת – סל קלוע לנשיאת פירות. משנה ביכורים: "העשירים מביאים בכוריהם בקלתות של כסף והעניים מביאים בסלי נצרים של ערבה קלופה"

כלכלה – משנה קידושין: "לקט אחד כלכלה של תאנים".

גרגותני – סל שמשמש לסינון. ברייתא חגיגה: " סל וגרגותני שמלאן כלים והטבילן".

קופה – משנה שבת: "קפה שהיא מלאה פירות".

כפיפה – משנה סוטה: " היה מביא את מנחתה בתוך כפיפה מצרית".

המשנה במסכת כלים מתייחסת לדיני טומאה וטהרה של כלים, ולכן היא מביאה אוצר עצום של תיאורי כלים מתקופתם, ביניהם מציינת שמות רבים של סלים.

ערק – משנה כלים: " הקופה, משיעשה שתי צפירות לרוחב שלה, והערק משיעשה בו צפירה אחת".

פטיליה , חסינה , סגניות , חותל – משנה כלים: " פטיליה טמאה, וחסינה טהורה. סגניות של עלין טהורות, של נצרים טמאות. חותל שהוא נותן לתוכו..". לפי הפרשנים – כולם הם מיני סלים.

עקל – עקל הוא סל קלוע המשמש להחזקת הזיתים תחת מכבש בית הבד. משנה טהרות: "כלי בית הבד, ושל הגת, והעקל..",

שמות שמקורם בתלמוד הבבלי:

טסקא – בבלי מגילה: " מלא טסקא דקשבא"

שיפא – בבלי קידושין: " יהב ליה שיפא דדינרי"

שרקפא – בבלי חולין: " ההוא שרקפא שספק דרוסות.." , זהו כנראה סל או קן של ציפורים.

סילתא – בבלי נדה: " האוכל שום קלוף.. דמנחי בסילתא.." – המונחים בסל.

טרסקל – סל או שק למספוא. בבלי שבת: "תולין טרסקל לבהמה בשבת".

דיקולא – סל שמניחים על הראש, בבלי שבת: "וליסחוף דיקולא ארישיה".

צנא – סל בארמית . בבלי פסחים: " מלא צנא דדובשא בזוזא".

בכתיבת מאמר זה, נעזרתי בברשימת שמות הסלים מתוך ספרה של יונית קרסטל "הקליעה מדור לדור".