הכל התחיל מקול קורא שהעבירו לי להשתתף בפרויקט השדכן של שבוע העיצוב ירושלים. שלחתי קורות חיים והודיעו לי שהתקבלתי. פרויקט "השדכן" – מנוהל בידי שני אוצרים: יוחאי אלוש ונועה רייך. הרעיון הוא לשדך שני יוצרים מתחומי יצירה שונים שיצרו דבר במשותף. השנה שדכו מעצבים ומוזיקאים ואני שודכתי עם המוזיקאי אייל נחתומי. הנושא של שבוע העיצוב היה "התיבה", נושא נהדר לשנה קשה ומטלטלת כמבול.
התחלתי לעשות מחקר ולחפש איך משלבים את הקליעה והמוזיקה יחד. היה די ברור שסל קלוע לא יכול להיות תיבת תהודה. כדי שהמחקר לא יהיה רק תיאורטי, התחלתי לקלוע כמה גופים שאיתם עשינו גם כמה ניסיונות של שילוב רמקולים.
די בהתחלת הפרויקט כבר הייתי צריך להגיש את הטקסט לליבל שמתאר את העבודה. מה שבסופו של דבר עזר לי מאוד להתמקד בעבודה.
"קפסולות הקשבה"
"במהלך חייו של אדם מתעוררות בו שאלות. שאלות של דרך. חיפוש התשובות מתחיל לרוב מחוצה לו, וממשיך בניסיון לאמץ את אחת הדרכים המקובלות. בחירה של תשובה חיצונית כתשובה לשאלה פנימית מובילה את האדם ללכת בדרך לא לו. מרחבים קלועים אלו נוצרו כדי לאפשר לאדם להתנתק מעט מהחוץ, להתכנס פנימה ולהקשיב. כל התשובות כבר קיימות בלבו פנימה."
קלעתי גוף גדול יחסית, ממש מרשים, אהיל נהדר. אבל הוא היה עם הרבה חורים. ולא נתן את התחושה שרציתי שתהיה של כניסה פנימה לחלל סגור.
קליעת הגופים הקלועים
אחריו קלעתי את ה"מצנפת של הארי פוטר". לא כיוונתי לכך, אבל יצא כל-כך דומה שזה היה ממש נחמד. למזלי התחלתי לגדל ערבה לקליעה. והיה לי אפשרות להשתמש בענפי הערבה הארוכים כדי לעשות גופים גדולים.
הגוף הבא שקלעתי, היה גוף מאורך שהסתיים בשני צדדיו בידות של דקל. מפאת גודלו עשיתי לו שלד מברזל כדי שיתמוך בו ויאפשר לי לתלות אותו באויר בלי חשש שהוא יתפרק במהלך התערוכה.
אחריו קלעתי את הגוף העגול. ולבסוף קלעתי עוד עמוד קלוע ארוך.

כל הגופים נתלו מהתקרה ובתוכם שולבו רמקולים, שהשמיעו את היצירה של אייל. האוירה בחדר היתה רגועה ומיוחדת, ונהניתי לראות את המבקרים הרבים מוקסמים ומגלים שאפשר למצוא נקודה של שקט בשנה סוערת זו.
ולפני סיום – אין טוב מסיור וירטואלי בחדר שבו היו תלויים היצירות שלי יחד עם המוזיקה של איל:
ולסיום, מוזמנים לסיור קצר בבית הנסן בפרויקט השדכן- שבוע העיצוב ירושלים: