צביעת חומרי הקליעה

חומרי הקליעה מגיעים בגוון הטבעי שלהם בטבע. מאז ומתמיד חיפש האדם לפתח את עצמו ואת סביבתו ולמצוא דרכים לשכלל את מעשיו. הוספת צבע לחומר הגולמי והטבעי שבו השתמש למלאכתו ובכלל זה צביעת חומרי קליעה,היתה חלק מהתפתחות זו. כבר לפני אלפי שנים, יצרני כלים מאדמה, מצאו חומרים שאיתם היו צובעים ומאיירים על החימר. כדי לקבל כלי קרמיקה מקושטים. גם אורגי הבדים למיניהם היו צובעים את החוטים לבגדים שהיו מכינים. תוספת הצבע דרשה השגת חומרי צביעה מיוחדים ויקרים והיתה קשורה למעמד חברתי וכלכלי. פשוטי העם בעבר, היו הולכים עם בגדים ללא צבע או עם גוון בהיר ופשוט. בעבר, העשירים יותר התהדרו בבגדים צבועים בגוונים יקרים ועזים כמו כחול ואדום וגם בכלים מקושטים.

עם השנים שיטות וחומרי הצביעה השתכללו לבלי הכר. עד כדי כך שכיום כל אחד יכול להתהדר בבגד צבעוני, ולהשיג חומרי צביעה בגוונים עזים וחזקים, גוונים שפעם רק חלמו עליהם. חומרי הצביעה נעשים כיום באופן תעשייתי סינטטי, ועל כן זמינים לכל. יחס העולם לצבעוניות כאילו התהפך. במדינות עניות נראה אנשים הלבושים בבגדים צבעוניים. לעומת זאת, במדינות עשירות כמו אירופה וארה"ב האנשים מתלבשים בגוונים הרבה יותר אחידים ופחות צבעוניים.

צביעת בדים

מבחינת הבדים, סוגי הצבעים ושיטות הצביעה משתנים בהתאם לסוג הבד או החומר אותו צובעים. באופן כללי ניתן לאפיין 3 סוגי חומרים אשר לכל אחד דרך צביעה שונה. ישנם צבעים לבדים טבעיים (כמו בדי כותנה ופשתן), צבעים לסיבים שמקורם מבע"ח (כמו  צמר), וצבעים לסיבים סינטטיים. חומרי קליעה הם חומרים טבעיים, ולכן נשתמש בחומרי צביעה ובשיטות צביעה כמו אלו של בדים טבעיים.

צביעה חיצונית או פנימית

החומרים הצובעים נחלקים לשניים. חומרים הצובעים את השכבה החיצונית ואלו שצובעים גם את השכבה הפנימית. צבע לכה, שמן, אקריליק וכד' יצבעו את החומר מבחוץ בלבד. צביעה חיצונית יכולה להתאים לצביעת סל ישן, שכבר מתחיל להיחלש, כדי להגן עליו וגם קצת להדביק את הענפים יחד אחד לשני, אפשר לנסות לצבוע אותו בלכה דבר שיחזק את הסל. או במקרה שבו רוצים להניח סל בחוץ, חשוף לשמש ולגשם. צביעה בלכה יכולה לעזור לשמור עליו כדי שיחזיק מעמד יותר זמן.

צביעת חומרי קליעה בצביעה חיצונית תעשה בעזרת מברשת צבע. לעומת זאת, צביעה פנימית תעשה לרוב בהשריה של חומר הקליעה בגיגית עם הצבע למשך כמה שעות, כדי שהצבע ייספג פנימה לתוך הענף עצמו. אבל חשוב לדעת, שלא ניתן לצבוע בצביעה פנימית את כל סוגי חומרי הקליעה. נצרים למשל, מאוד קלים לצביעה מכיוון שסיבי החומר שלהם חשופים ויכולים לקלוט את פיגמנטי הצבע. אך לגבי ענפים להם יש קליפה (דקה או עבה), היא מונעת או מפריעה לקליטה טובה של הצבע. כך הסנסנים להם יש קליפת מעטפת, קשה וכמעט בלתי אפשרי לצבוע בצביעה פנימית.  
לקריאה על לקוט ותהליכי הכנת הנצרים.

ענפי ערבה עם קליפה לא ניתנים לצביעה (בצביעה פנימית), אבל כדי להנות מצבעוניות בקליעה. לאורך הדורות מגדלי הערבה באירופה מצאו ופתחו זני ערבה שונים שלהם צבעים שונים. וכך במקום לצבוע ערבה, ניתן לקלוע סלים עם ענפים שונים בצבעים שונים וכך ליצור דוגמאות וקישוטים. כמו שאנו עושים בארץ, עם קליעה בענפים שהם בצבעים שונים. לעומת זאת, ערבה ללא קליפה היא תמיד בצבע לבן, לקבלת גוון נוסף של ערבה – "צביעת" הענפים נעשית באמצעות בישול הענפים עד לקבלת גוון חום.

צביעה בחומרים טבעית

אפשר לצבוע נצרים בשיטות צביעה טבעיות, (עם תבלינים, קליפות אגוזים ורימונים, יין, תה סלק, כרוב ועוד). ואז הצבע המתקבל הוא בעל גוון עדין ולא חזק במיוחד :

צביעה בצבעים סינטטים

צביעה זו בעזרת צבעים סינטטיים נותנת מגוון גדול של גוונים ובעוצמת גוון חזקה יותר :