איך היגעתי להכנת סלים מענפי גפן?
אחרי כמה שנים של לימוד קליעה אצל הרצל, הרגשתי שמיציתי מה שיש לי ללמוד ממנו, וצריך לצאת לחיים. לא שאני יודע הכל, אבל הגעתי לשלב שהרגשתי רוויה, וזה שלב נכון לעצור. הרצל הוא אחד המורים הוותיקים בארץ, כיום הוא כבר מעל לגיל 80 ועדיין מלמד. הרצל הוא קולע מופלא ומורה מצוין אם כי מעט קפדן. כל עוד הייתי תלמיד שלו, ה"הרצל הקטן" ששכן אצלי בראש, דאג שלא אחרוג מהכללים שלו. עם סיום הלימודים, הבנתי שאני צריך לשחרר את ה"הרצל הקטן" שמלווה אותי. יצאתי לדרך לחיפוש נתיב הקליעה שלי.
ההבנה שאני מחפש את נתיב הקליעה שלי, היא הבנה שבאה לאחר מעשה. האמת, שהמחשבה הראשונית שלי היתה שלקלוע כל היום סלים בעלי צורה ומבנה אחיד שחוזר על עצמו – הולך לשעמם אותי. ככה אני, אוהב להתחדש ולהתנסות בדברים חדשים כל הזמן. וכך התחלתי לחפש רעיונות לקליעת סלים עם טוויסט.
בעקבות שיטוטים באינטרנט, גיליתי קולע סלים אירי בשם Joe hogan. ג'ו עושה עבודות קלועות המשלבות ענפי עץ וקליעה בערבה. החלטתי לנסות לקלוע סלים המשלבים ענפי גפן. עוד לא ידעתי לאן זה בדיוק מוביל.
ישר ניגשתי לכרם נטוש לא רחוק מביתי, לאיסוף ענפי גפן. אני עומד בכרם מול שורת גפנים יבשות או חצי יבשות, ושואל את עצמי, אלו ענפים לקחת? מה לאסוף? מול עיני אני רואה, מלא ענפים, עבים ודקים, כאלו מפותלים וכאלו מעוגלים, קצרים וארוכים, איך אני בוחר מה לקחת ?
אילו ענפים לחפש?
המחשבה הראשונית שהובילה אותי היא שהענפים יהיו מפותלים. שוטטתי בין הגפנים, ועיני תרות אחר זויות חדות וענפים מפותלים. ואז שמתי לב, שבכרם "מתועשת" הגדלה בשורות ארוכות מצמידים את הענפים לחוטי ברזל המתוחים לאורך השורה. כך קורה שרוב הענפים למעשה נשארים ישרים ורק מידי פעם מתפתלים.
במקביל לחיפוש ענפים עם פיתול או כיפוף רציתי שהענף לא יהיה עבה מידי כמו הגזע הראשי ולא דק מידי כמו הזמורות החד שנתיות, אלא חיפשתי ענפי ביניים. בעזרת מזמרת תוכי (מזמרה עם ידיות ארוכות) חתכתי את הענפים וליקטתי אותם לערימה. בהמשך עם השנים, הבנתי שמספיק שלענפי הגפן יהיה כיפוף כלשהו. כדי שאוכל להשתמש בו, בשלב האיסוף אני לא חייב כבר לדעת למה הוא ישמש.